בית הכנסת "תפארת ישראל"

בית כנסת תפארת ישראל

בית הכנסת לאחר שפוצץ במלחמת העצמאות

בית כנסת תפארת ישראל

בית הכנסת תפארת ישראל בבניינו לפני 1948

בית כנסת תפארת ישראל

מבט כללי על שרידי בית הכנסת

בית כנסת תפארת ישראל

שרידי הכותל הדרומי בבית הכנסת

בית כנסת תפארת ישראל

שרידי חזיתו הראשית של בית הכנסת ברחוב הקראים לצד בניין ישיבת הכותל

רקע כללי

בית הכנסת "תפארת ישראל"

יצא לכם להכיר או לשמוע על ניסנ'ס שול?

קרוב לוודאי שיהיה מוכר לכם בשמותיו המוכרים יותר.

בית הכנסת "תפארת ישראל", בית הכנסת הראשי של קהילת החסידים בעיר העתיקה, או בית הכנסת ניסן ב"ק,  או כפי שכונה ביידיש ניסנ'ס שול, על שם האדם  שהיה הפעיל ביותר בפרויקט הקמת בית הכנסת. על רקע קו הרקיע של הרובע היהודי עומד ומתנוסס לו בגאון בית הכנסת. מיקומו בתחילת המדרון המזרחי של הר ציון לכיוון הר הבית, מוסיף להדרתו.

השם "תפארת ישראל" הוא לזכרו של הרב ישראל פרידמן, שייסד את שושלת חסידות רוז'ין. רבי ישראל היה זה שיזם את הקמת בית הכנסת ואף נתן את התרומה הראשונה לקניית המגרש שעליו הוקם.

היסטוריה

בתחילת המאה ה – 19 אנו פוגשים את ראשוני החסידים שמגיעים לעיר העתיקה. הם היו מיעוט בקהילה האשכנזית ואכן מעמדם הושפע מכך מאוד. ישראל ב"ק היה מחסידיו של רבי ישראל פרידמן, עלה לצפת ולאחר כעשר שנים הגיע לירושלים, שם פגש בקהילה חסידית קטנה שנבלעה בקהילה הפרושית. עם השנים גדלה האוכלוסייה החסידית. בנו ניסן ב"ק הבחין בגידול של הקהילה. יחד עם רבי ישראל פרידמן הבינו את הצורך בהקמת מרכז חסידי ראוי וחיפשו שטח עליו יוכל להיבנות המבנה. לאחר איתור הקרקע, איתרו את בעל הקרקע וקנו את השטח לפני שגורמים זרים ישימו ידם על הקרקע.
כוונתו של ר' פרידמן הייתה להקים בית כנסת לעדה החסידית בירושלים, שראשוני אנשיה הגיעו מצפת לירושלים שנים אחדות קודם לכן, והוא נבנה כשמונה שנים לאחר בניין בית הכנסת ה"חורבה" של "הפרושים". הבניה נמשכה כשמונה שנים. במהלך הבניה הגיע לארץ פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומספרים, שבזמן הביקור הוא שאל: "מדוע חסרה כיפתו של בית הכנסת" ענה לו ניסן ב"ק: "בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך אדוני". "כמה יעלה לי שבית הכנסת יחזיר את כיפתו" שאל הקיסר שהבין את הרמז, ותרם סכום נכבד להשלמת הכיפה. בית  הכנסת נחנך בשנת 1872.
בית הכנסת היה מפואר, הבניין התנשא לגובה של כ – 20 מטר. כיפתו המעוגלת הייתה מן המקומות הגבוהים ביותר שבעיר העתיקה והשקיפה על כל סביבותיה. הוא היה למרכזם של רבים מהחסידים שהתגוררו בין החומות. ובמרתפיו היה מקווה מיוחד באותם הימים- מקווה טהרה מחומם.

בית הכנסת תפארת ישראל היה מרכז החיים החסידי בעיר העתיקה. שנים אלו תרמו רבות לביסוס מעמד הקהילה החסידית בירושלים, בזמן בו החלה הנהירה הגדולה אל מחוץ לחומות.
במלחמת העצמאות נקבעה על גגו עמדה חשובה ונקודת תצפית, בשל כך התנהלו בו ובסביבתו קרבות פנים אל פנים עם הלגיון הערבי, בסיומם נכבש בית הכנסת בידי הלגיון ונהרס על ידו. כיפתו הגבוהה וקירותיו התמוטטו וכיסו את יסודותיו.

לאחר איחוד ירושלים , נוקו אבני המפולת ונוקתה הזוהמה, נחשפה הכניסה לאולם של הקומה הראשונה. החזית שפונה לכיוון מערב הייתה מפוארת מאד ומזכירה במידה רבה את חזית "בית הכנסת ברעם", בית כנסת בגליל.

בימים אלה הסתיימה החפירה הארכאולוגית והחלו עבודות בנין בית הכנסת. בית הכנסת ייבנה כהעתק מדויק לבית הכנסת שחרב בשנת 1948. בית הכנסת יפעל במתכונת מיוחדת שתשלב חיי קהילה וסיורים של קבוצות מבקרים.

מידע למבקר
אתרי תיירות
סיורים ברובע
יומן פעילויות
{{ $root.choicedDate }}
{{ data.startTime }}
{{ data.title }}
לא זמין
/
זמין
לרכישה +
לא זמין
/
זמין
לכל הפעילויות