אתרי הרובע

בית הכנסת של העדה הקראית שישן מכל בית הכנסת "תפארת ישראל". הקראים מייחסים את הבניין לתקופתו של ענן בן דויד מייסד הקראות במאה ה-8, אך הצורה הארכיטקטונית של אולם התפילה מעידה כי נבנה במאה ה-10. העדה הקראית בבבל נפרדה מעל היהדות הרבנית במאה ה-8. הם אינם מקבלים את ההלכה שנפסקה במשנה ובתלמוד על ידי חז"ל ופוסקים את הלכותיהם על פי התורה שבכתב בלבד, ובהתאם לפרשנות שלהם את פשט המקרא. בראשית המאה ה-10 הגיעו ראשוני הקראים לירושלים כדי לחיות בה ולהתאבל על חורבנה. לפי המסורת הותרה הבניה של בית הכנסת רק בתנאי שלא יהיו בו חלונות, ולכן מבנה בית הכנסת כולו נמצא מתחת לפני חצר הקראים ורק אור חלש חודר דרך ארובות מכוסות זכוכית אל תוך אולם התפילה.

לקביעת אולם התפילה מתחת האדמה מייחסים את קריאת הפסוק מתהילים "ממעמקים קראתיך ה'" כפשוטו. בימי הביניים הצטמצם הישוב הקראי בירושלים בעקבות חרם שהוטל על הקהילה ע"י היהודים הרבניים. כאשר נכבשה העיר העתיקה במלחמת העצמאות (1948) היו בעיר שני גברים קראיים והם הלכו בשבי יחד עם הגברים היהודים. כל התקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, שילם יהודי קראי ממצרים לערבי שישב בין החומות תשלום קבוע לאחזקת בית הכנסת, אך כשהגיעו משחררי העיר למקום היה בית הכנסת הרוס ועזוב. בני העדה הקראית קיבלו על עצמם לשקם את בית הכנסת, ניקו, שיפצו, שיחזרו ואף הקימו בו מוזיאון קטן. למבנה בית הכנסת שייכים גם כל המבנים שבחצר, המקווה, בור המים, וחדרי המגורים. משפחה קראית, היחידה המתגורות ברובע, שומרת על בית הכנסת. ההלכה הקראית דורשת כי הנכנס לבית הכנסת יטהר לפני כניסתו, ולכן אין מאפשרים כניסה חופשית לבית הכנסת, אך ניתן בתאום טלפוני מראש לבקר במוזיאון ולראות את בית הכנסת דרך חלון מיוחד.