ארבעת בתי הכנסת הספרדיים על שם רבן יוחנן בן זכאי |
|
|
 |
|
|
השם "ארבעת בתי הכנסת הספרדיים על שם יוחנן זכאי" מתייחס לארבעה בתי כנסת המחוברים זה לזה.
הם לא נבנו כמקשה אחת, וכנראה היו מבנים שונים שהוצמדו אחד לרעהו על פי צרכי הקהילה שגדלה ונזקקה למבני-תפילה נוספים.
תחילתו של הקומפלקס כאשר העדה הספרדית שהגיעה לירושלים אחרי גירוש ספרד, גדלה וחיפשה מקום להקים בו את מרכזה במשך הדורות הוקמו ארבעת בתי הכנסת הפועלים כבר למעלה מ-300 שנה.
|
|
"בית-הכנסת אליהו הנביא" זכה לשמו מן המסורת שבערב יום כיפור אחד התכנסה הקהילה לתפילה והתברר כי חסר עשירי למניין. יהודי עטור זקן לבן הופיע יש מאין השלים את המנין ונעלם במוצאי החג, מה שהוביל מיד למסקנה כי הזקן המופלא היה לא אחר מאשר אליהו הנביא בכבודו ובעצמו. הכיסא שעליו ישב הועבר לחדר מיוחד בבית הכנסת שם נשמר עד מלחמת העצמאות (1948).
|
|
 |
"בית הכנסת יוחנן בן זכאי" המכובד והגדול ברביעייה, שגם העניק את שמו לכל הקומפלקס, מתואר ע"י (על ידי נוסע נוצרי) כבר בסוף המאה ה-16. המסורת מספרת כי כאן היה, בטרם חורבן הבית, בית מדרשו של התנא יוחנן בן זכאי שהנהיג את העם בעת מעבר הסנהדרין מירושלים ליבנה, ומכאן יצא ריב"ז אל המפקד ברטמאי שצר על ירושלים.
|
|
בסמוך לו נוסד בית-הכנסת
"קהל קדוש תלמוד תורה", שנודע ברבות השנים כ"בית-הכנסת
אליהו הנביא". הוא זכה בשמו מפני שלפי המסרת
בערב יום כיפור אחד התכנסה הקהילה לתפילה והתברר כי חסר
עשירי למנין. זקן שהופיע יש מאין השלים את מנין ונעלם במוצאי
החג מה שהוביל מיד למסקנה כי הזקן המופלא היה לו אחר מאשר
אליהו הנביא בכבודו ובעצמו. הכיסא שעליו ישב הועבר לחדר
מיוחד בבית הכנסת שם נשמר עד מלחמת העצמאות .
|
 |
 |
בית-הכנסת "האיסטמבולי" (או האיסטנבולי) נבנה כמיטב מסירת האדריכלות העות'מאנית על ידי יהודים ספרדיים יוצאי תורכיה ושמו נגזר מבירתה של בירת האימפריה דאז – איסטנבול.
|
|
"בית הכנסת קהל ציון – האמצעי" נבנה במרווח שבין בתי הכנסת - באמצע - במקום בו הייתה במקור חצר. כאשר הקהילה גדלה ופרחה והזדקקה לעוד מקומות תפילה, כוסתה החצר בגג והוכרזה כבית כנסת שזכה לכינוי "האמצעי".
סביב לארבעת בתי-הכנסת התפתחו מוסדות העדה הספרדית – מרכזי הלימוד ומוסדות החסד, ובסוף המאה ה-19 גרו בסמוך הרבנים הספרדיים הראשיים ("הראשונים לציון").
|
 |
 |
במהלך מלחמת העצמאות (1948) מצאו כאן מחסה תושבי הרובע היהודי במשך שבועיים רצופים. לאחר נפילתו של הרובע, נשדדו בתי הכנסת והפכו לחורבות.
לאחר איחוד ירושלים שוקמו ארבעת בתי-הכנסת, וכיום מתפללים בהם תושבי הרובע היהודי לעדותיהם.
|
|
רשימת האתרים
|
|
